מהו חוק חדלות פירעון?
בעבר ,בעת הגשת בקשה לכינוס נכסים -הגישה הנהוגה הייתה שאי-פירעון חובות מבטא פגם מוסרי בהתנהלותו של החייב,חייבים שלא הצליחו לפרוע את חובותיהם הוכרזו פושטי רגל, סטטוס שהיה כרוך בקלון.
תפיסת החוק החדש שונה בתכליתו:
פושט הרגל נתפס כאדם שנקלע לחובות בתום לב עקב "תאונה כלכלית",לכן, נקודת המוצא היא להבין את מצבו ובמטרה אחת לשקמו.
יש לציין, "המונח" "פושט רגל" כלל לא מופיע בחוק, בשל הקונוטציה השלילית שיש לו, וכן המונח "חייב" ייקרא מהיום "יחיד" וכן המונח- "צו כינוס נכסים" שניתן לחייבים יהפוך ל"צו לשיקום כלכלי" שניתן ליחידים ואילו הן רק מס' דוגמאות.
זאת ועוד, החוק החדש משנה גם את הסמכויות של בתי המשפט השונים, בכל הנוגע לדיון בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.
עד היום, נהגו אך ורק בתי משפט מחוזיים לדון בתיקי פשיטת הרגל השונים.
מעתה בית משפט השלום יוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בגין חובות בסך יותר מ-150 אלף שקל.
לעומת זאת, הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף עד 150 אלף שקל יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל, וכלל לא בבתי המשפט.
מהפכה נוספת בחוק החדש -שנושים רגילים יקבלו יותר מבעבר על חשבון נושים בדין קדימה.
להלן עיקרי החוק לחדלות פירעון:
מיום מתן צו פתיחת ההליכים ועד יום מתן הצו לשיקום כלכלי ליחיד – אמורה להימשך שנה אחת בלבד.
לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי ליחיד, החייב יידרש להעביר תשלומים לנושים, לאורך תקופה קצובה של שלוש שנים.
תפקידו של "הממונה על הליכי חדלות פירעון" הוא לפעול לשמירת התקינות, היעילות, וההגינות של ההליכים לפי החוק החדש ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה.
מהות תפקידו של הממונה היא לפקח על הנאמנים שיפעלו במסגרת ההליך ויקבעו (באישור שלו) את גובה דמי המחיה של היחיד החייב.
כוונת המחוקק:
לא לקבוע מהו גובה החוב שאותו נדרש החייב להשיב, אלא קביעת סכום שנועד למחייתו של החייב, היתרה תיועד לנושים.
תשלומי החייבים הוגבלו ל-3 שנים מיום מתן הצו לשיקום כלכלי. עוד נקבע כי בנסיבות מסוימות, שהוגדרו בחוק, ניתן יהיה לקבל צו הפטר מיידי במעמד הדיון למתן צו שיקום כלכלי (הסדר שמעוגן עתה בחוק, והיה מקובל עד עתה רק על פי הפסיקה).
חשוב לציין, החוק מכיל בתוכו גם מלכודות "לחייב",כדלקמן:
חייבים עלולים לאבד את הבית ביתר קלות, החוק החדש לא טומן בחובו אך ורק בשורות חיוביות עבור חייבים.
לפי המצב המשפטי כיום, במקרים מסוימים מתירה פקודת פשיטת הרגל למכור את דירת החייב במקרה הצורך, בסטטוס של דירה תפוסה.
כלומר: החייב ובני משפחתו יכולים להמשיך לגור בה, בדמי דיירות מוגנת, עד ערוב ימיהם. מכירת הדירה בסטטוס של דירה תפוסה מביאה להפחתה משמעותית בערך הנכס, ומאפשרת לבני הזוג החייבים לפדות אותה.
בחוק חדלות הפירעון החדש, נפלה הגנה זו.
החוק החדש מתיר לבית המשפט למכור את דירת המגורים כדירה רגילה הנמכרת בשוק ללא כל עכבות! אמנם, המכירה תהיה בכפוף לבחינת גיל החייב, הגיל של בני המשפחה הגרים עמו ועוד. עם זאת, ההגנה שתינתן תהיה מצומצמת ביותר ועלולה להותיר את החייב ובני משפחתו ללא קורת גג.
יצוין כי בית המשפט יקבע לאחר דיון מהו אורך התקופה שבני המשפחה יוכלו לקבל סיוע בדיור, לאחר מכירת הדירה בשוק החופשי.
עו״ד אבי קורקוס מסכם:
בחוק ישנו בשורה חיובית לחייבים היחידים ושונה במהותו מחוק פשיטת הרגל הישן, חשוב לציין שיש מס' "מלכודות" בחוק החדש – בדגש על דירת מגורים בבעלות "החייב"-"יחיד" שמגיש בבקשה לחדלות פירעון-שיקום כלכלי.
על כן, חשוב לבצע בדיקה מעמיקה לפני תחילתו של הליך זה ולהיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בנוסף יש לבחון את כל האפשרויות הקיימות ולהקדיש את כל המאמצים הנדרשים על מנת לגשת להליך היעיל ביותר עבור ה"חייב"-"יחיד".
